פעם טיילתי לתומי בסימטה
ומרחוק זהיתי קרובה-רחוקה
היא ראתה אותי
אני ראיתי אותה
ביש מזל סימטה צרה
מביך מעט אך לא נורא
אומר "היי"
אשאל לשלומה
היא תחייך ותשאל: "מה שלומך?"
ואפילו שלשנינו בכלל לא בהול
לדעת לשלומו של המכר ממול
נמשיך במנהג ללא היסוס
רק מתוך כבוד ונימוס
אז פסעתי בשביל אט אט לעברה
הרמתי את ראשי ממש ממולה
ותוך כדי זרקתי בחופזה:
"שלום שלום, מה נשמע?"
והיא במקום לענות בקצרה
שפכה את ליבה ללא הפסקה
אבוי, נקלעתי לצרה צרורה!
יללה היא שעות ואחר כך בכתה
כי סבא מת וההורים גרושים
החבר עזב ובאתיופיה רעבים
לאחיה הקטן יש סרטן בביצים
ובכלל היא חשבה להתאבד בייסורים
ואני גם נתקפתי בבכי תמרורים
ופתאום נהיינו לחברים הכי טובים
ועכשיו לסיפור יש מוסר השכל:
כי כשהלב כואב נחמד להיתקל
בסתם אחד שלשלומנו שואל
כי תשובה אמיתית ישירה וכנה
תיצור ידידות ואולי חתונה. |
