ל. שמרית / שתיקה |
היא לחשה והרכינה את ראשה
מגבה על כאביה
משתיקה את המילים
השורפות בנשמתה
את האמת היוקדת
הבוערת בתוך ליבה
מאיימת מהססת לפרוץ,
היא מתפרצת
נוטפת בתוך דמעות
מחנק, המועקה בגרון..
ואין מחסום
אין מנוס
העיניים אדומות, שורפות
מהכאב שהאמת סיפר
היא זעקה הרימה ראשה
מגבה על האמת
מעודדת מילים כואבות
משתיקה את הדממה
את השתיקות שהורגות
השתיקות...
שחיבלו בנשמתה...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|