|
היא לחשה והרכינה את ראשה
מגבה על כאביה
משתיקה את המילים
השורפות בנשמתה
את האמת היוקדת
הבוערת בתוך ליבה
מאיימת מהססת לפרוץ,
היא מתפרצת
נוטפת בתוך דמעות
מחנק, המועקה בגרון..
ואין מחסום
אין מנוס
העיניים אדומות, שורפות
מהכאב שהאמת סיפר
היא זעקה הרימה ראשה
מגבה על האמת
מעודדת מילים כואבות
משתיקה את הדממה
את השתיקות שהורגות
השתיקות...
שחיבלו בנשמתה... |
|
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.