מור כהן / רקוויאם לכבוד-העצמי |
האם אתה שומע את הלמות ליבי?
הלא תבחין ברעד בשכמות?
התוכל אי-פעם לזהות את קריאתי?
זאת אני.
גע בי.
בלילות, כשחם לך
גופי, בלי מילים, קודח אל גופך
עד שד עצמותיי אני בוערת בשבילך
ואתה? בשלך.
גע בי.
מאחורי גבי אתה חולף
וצמרמורות מחליקות במורד שידרתי
אני גבהה אלייך, כמהה אלייך
רק לחבור אל מגע ידך,
אל שפתיך,
גע בי!
עורי צווח
ושפתיי סומרות
וכל גופי דרוך ומבולבל לקראתך
ואתה - איך?
הינך?
אינך.
וכל ש(בלי מילים) ביקשתי ממך -
רק חיבוק,
רק טפיחה,
רק קצת תמיכה.
גע בי.
-
אין בי כוונות רעות, רק בודדות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|