עינת אלף / ואני לבדי |
אני נאחזת
בשאריות של עבר
ברסיסי זכרונות
ומגירה מלאה מכתבים ומתנות
וחסרה לי
ידך - עוברת בשערי
ואצבעותיך מלטפות בגבי
ועיניך צוחקות אלי בחושך
ושפתיך לוחשות אלי מתוך הדממה.
ואני מתגעגעת.
והאתמול שלנו נראה לי רחוק
יותר מכל האתמולים שהכרתי
והמחר שלנו מסתמן במוחי
כסימן שאלה אחד גדול
ואני לבדי
שומעת את שירינו בחושך
ומתגעגעת.
20.10.97
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|