את ואני שרועים,
משולבי רגליים,
מחובקים בתוך קליפת אגוז קשה.
גבך צמוד לבטני, צורתך עטופה בצורתי.

תני לי לעטוף אותך בגופי, לגונן
להרגיש את מרקם עורך המצמרר.
מעביר בי זרמים קטנים,
מעביר גם בקימורי גופך.
כתף עגולה, זרוע, מותניים, אגן, ירך.

תני לי לנשום מתוכך אוויר, מלוא ריאותיי
ולנשוף אותו לתוך ליבך
מהול בטירוף אהבה
שבוער בי
ומאיים להוציא אותי מדעתי.

גופי -  בשר הוא
גם גופך.
אך בתוכו - נשמתך
טהורה,
עצומת נפש, תמימה למראה.
חום בוער בערה אין-סופית
של אהבה.

בתוכך - הגביע הקדוש
גוף אישה, פריון ובשלות נוטפים ממנו
גופך - חלקת אלוהים הוא.

שומרת על הגביע הקדוש
ממלאת אותו בנקטר האלים
ואני - לא שותה ממנו. לעולם לא.
רק שומר עליו, אוחז אותך בחוזקה
מגונן ועוטף אותך
באהבה.

(גם לא ארצה לשתות ממנו, לעולם לא.)
שתשארי לעולם בת אלמוות
שישאר הגביע חלק מבשרך,
מלא עד קצהו בנקטר האלים,
מטפטף טיפות,
מגן - העדן.