חיי מחולקים ומפורזים.
אחד מתחלק
כאן בדרך כלל לארבעה.
שם - לאלף ושש-מאות.
מה נשאר ממנו האחד
לאחר שסופרים שש-עשרה מאות?
זיכרון רחוק. ילדות מפורזת.

אורח חיי מחליק ומופרז.
נהנתנות קרתנית זעירה. בורגנות בכאילו.
מעולם לא אהבתי ערי נמל,
אלא את ירושלים ואת הים.
מעולם לא הכרתי אחד עני או עצל יותר ממני,
אלא שאני מתאמץ כה מעט.

אני מתחלק ומתפזר בין ענייני יום-יום.
ללכת לדואר, לשמוע את ריב השכנים,
לקבל קצת כסף ומכתב תנחומים.
לחיות ישראליות לא נחוצה,- כמו כולם?
לעתים אני רחוק במרחב יותר מאשר בזמן.