על עץ התפוח גודלים השמיים
פירות כה יפים וכחולים
תמיד תזכור לתת אהבה
אל תשכח לקבל את השלווה

היו ימים שבילינו על גבעה של שלום
שניינו עיוורים מתדרדרים לתהום
ולידי מלאכית יפייפיה
מעליה שלט זהירות סכנה

מאחורי ומלפניי רבים שנכשלו
לשולי הדרך פנו
ואני במסע ספוג השפלה
את הכבוד העצמי נעלתי במגירה

המשכנו ללכת בנוף משתנה
דשא ירוק לא הפסקנו לצחוק
ואפילו כשהוא דוקר
לא תראו אותי מוותר

חום האספלט כואב ובוער
ואנחנו רצים שלא יגמר
מסביבנו יושבים הבטחות חיוכים
ובסוף המרוץ היא תמשיך לרוץ

את החומה את בונה מתקווה
אולי הבאה לא תתמוטט
ואני רק לבנה בחומה ארוכה
נשאר שם בגלל, בגלל אהבה
אז תבטיחי שמדי פעם תחשבי
על הלבנה שבחומה ותחייכי.