|
לא אהבנו אותו מעולם,
לעיתים חיבקנוהו בחוזקה,
לבסוף הטחנו אותו במיאוס אל החצר של רותי הזקנה בה קורעות את
הדממה יללות חתוליה המיוחמות.
את לובן עיניו ליקקנו בתאווה מרה, אולם זכות ותמימות נשארו הן
עד תום
מה גם שהכפשנו, עלבנו צעקנו
אך הוא בשלו זקף את גוו.
לכל יללת תנים הקזנו דמו וערבבנו אותו עם דמנו שלנו,
אולם דמו האדום סרב להיטמע בדמנו שלנו ואולי דמנו החוויר
במעט.
בסוף התחברנו ובכינו יחדיו |
|
|
תגיד אדון מאשר
סלוגנים:
מה אתה עושה עם
הפקסים אחרי
שאתה מאשר
אותם?
חשבת על
מיחזור,
אין אפשר למחזר
נייר פקס, לא
חבל?
לא עדיף פשוט
להשתמש בנייר
טואלט, ככה גם
תוכל למחזר
נייר, סלוגנים
ומטאפורות, שלא
לדבר על להפיג
שיעמום
בשירותים?,
ותמיד תוכל
להגיד, "חרגול,
ניגבתי איתך את
התחת אתמול".
חבר שלום, כותב
סלוגנים (שהוא
לא חרגול) עם
שאלות ותיסכולים
לא פתירים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.