מנסה כל הזמן אבל לא מצליחה
לבכות בלי דמעות
או לצחוק בלי שימחה
כי אפשר לזייף
אבל לא את הכל
כי בכל זאת אם אין תנועות אז אין מחול.
וכולם מצפים להראות מבחוץ
שהכל בסדר ושום דבר לא לחוץ
אז הכל בפנים משתגע ובוער
ובכלל אסור להראות שיש משהו חסר.
כי לכולם מותר וזה כבר ברור
להגיד שקשה - רק לה זה אסור.
מחכה לאחד שיציל מכל זה
שיראה וירגיש וילך עד הקצה
כי בטוח שהוא ורק הוא יכול
להוציא ממנה, להוציא את הכל.
לגעת בלב לגעת בגוף,
בלי אחד כזה היא מרגישה קצת טירוף.
מבטיחים שיבוא, אז שלא תתפשר,
ובינתיים זה כל כך חסר.
יושבת לבד, מנסה בכוח,
לצחוק בלי שימחה ורק לשכוח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.