אלונוש גוטמן / פקעת אהבה |
די אישה לשחק עם הלב.
שלך כמו מרלין בימים קדומים,
"משרת! תעשה קסמים."
מתי תדלגי עם משב רוח קל
תעזביני כשם הבדוהי מוריד של.
רוצה חופשי, שאינו מבולבל.
נירשה יקירה,
תורידי ממני את הסינר
תביני כי ראשי אינו מופקר.
אינני תינוק עוד אם כי אביר עם שריון,
שהטיח פושעים לצינוק ונאהב על ההמון.
ובעצם חסר דעת בלעדייך, ואיתך נטרפה עליי הדעת.
אני מכחיש ולא מודה, לא רוצה לפתוח את אותה פקעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|