New Stage - Go To Main Page


אמא כיבסת את ריחו מבגדי,
איך יכולת שלא להבחין?
אמא, נותרו לבדם לילותיי,
בין ניחוח מתוק שלסדינים;
ועכשיו זה שוב נקי, בתולי,
ועצור, ועצוב ובודד,
אמא, עכשיו ליבי כה איטי,
ורעב, וחסר וכבד,
תחת העור,
בו יותר לא יגע,
בליבו, בשפתיו, בידיו,
עד קצות אצבעותיו,
עד קצות אצבעותיי,
הרגשתי,
הרגשתי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/10/01 20:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלונה שולמנקו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה