[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יהודית גרין
/
אחריות יקרה - פרק 4

קייטילין חזרה ללימודים ובשנה השנייה שלה היא הכירה את קווין
ג'סמין תלמיד שנה שנייה במשפטים. ובסוף השנה השלישית שלהם הם
החליטו להתחתן, מג הגיעה לשם לכמה ימים כדי לעזור בהכנות ולילה
שלפני החתונה הבנות דיברו ביניהן.
"מג הוא מדהים ומצחיק וממש מפנק אותי"
"קייטי הוא באמת נראה מושלם, אבל את בטוחה שאת רוצה להתחתן עם
מישהו שלא ירצה ילדים לעולם"
"אני בטוחה שדעתו תשתנה, תראי איך הוא התרכך כלפי ריקי ונאט.
בהתחלה הוא לא יכל להתקרב אליהם ועכשיו הוא החבר הכי טוב שלהם.
אני בטוחה שהוא ירצה ילדים בעתיד"
קייטלין לא ניחשה שהדיון על ילדים יגיע כל כך מהר. שנה אחרי הם
בדיוק סיימו ללמוד ועברו לסן פרנציסקו, שם הוא התחיל לעבוד
בחברה גדולה ויוקרתית של עורכי דין, והיא בדיוק קיבלה את
הלוואה להקים את העסק שלה בדיוק כמו שדין ניבא, ואז היא גילתה
שהיא בהריון.
"קווין?"
"כן מותק?"
"אני בהריון?"
"מה! זה בלתי אפשרי נזהרנו"
"אויי אז זה לא בטוח במאה אחוז וזה האחוז האחד"
"זה לא זמן טוב לילד, אני צריך לגור במשרד בשנתיים הקרובות כדי
לבסס את עצמי והעסק שלך רק בחיתולים ואנחנו גרים בדירת חדר -
זה לא פייר להביא ילד עכשיו הוא לא קבל כלום ממה שמגיע לו
לקבל"
"הוא יקבל אהבה, ולא יודעת, זה הגורל, הרי זה סיכוי אחד למאה"
"זה סתם חוסר מזל, אני לא מוכן קייטי והזהרתי אותך שאני אולי
אף פעם לא אהיה מוכן, אני אשקול להביא ילדים רק שאני אהיה בטוח
הם יקבלו כל מה שהם צריכים. זה משהו שאולי נוכל לדון בו בעתיד
אבל לא עכשיו"
"זה הדרך שלך לומר לי שאתה רוצה שאני אעשה הפלה?"
"כן"
"זה משהו שאני צריכה לחשוב עליו"
"מבחינתי אין יותר מה לחשוב או לומר בנושא הזה"
"מבחינתי יש. אני נוסעת הביתה לשבועיים אני אחזור עם החלטה"
קייטי נסעה הביתה והיתה אומללה מהצורך של להחליט כזו החלטה.
היא הגיעה היישר לבית של מג וכשהיא חיכתה שיפתחו לה את הדלת,
היא ניסתה להסתיר את הדמעות אבל לא יכלה. דין פתח את הדלת
ונבהל למראה של קייטי הבוכה.
"קייטי?"
"היי דין. מג כאן?"
"כן תיכנסי אני אקרא לה"
דין הלך למטבח שם מג האכילה את הילדים
"דין מה קורה? אתה כולך מבוהל"
"קייטי בסלון והיא בוכה בהיסטריה"
"אני אלך אליה"
מג יצאה לסלון, וראתה את קייטי יושבת מכורבלת בספה ובוכה.
"קייטי? מה קרה מותק בואי אלי"
"אני בהריון... וקווין רוצה שאני אעשה הפלה, ואני כבר לא ידעתי
איך להתמודד. הייתי צריכה לעזוב הכול אז עזבתי. פשוט נסעתי
והגעתי לכאן"
"אוי קייטי... אני לא יודעת מה לומר לך, אני רק יכולה להבטיח
לך שאת לא יכולה לבצע שום החלטה ככה. רק אחרי שתשקלי את כל
האפשרויות ואת שני המצבים ותגיעי להחלטה של מה שאת רוצה
להפסיד, כי אני חוששת את במצב של הפסד או הפסד, ובמצב כזה רק
את יכולה להחליט"
"אני לא רוצה לחשוב על כלום עכשיו. אני רק רוצה לישון."
"אין בעיה תישארי כאן, נסדר לך את הספה."
"מג?"
"כן?"
"תישארי איתי?"
"בטח"
"אז במקרה הזה עדיף שאתן תישנו בחדר שינה ואני אקח את הספה"
זה היה דין שבדיוק בא מהמטבח עם צלחת עוגיות ושתי כוסות שוקו.
"סליחה על ההפרעה, לא התכוונתי, רק הבאתי לכן עוגיות ושוקו"
"תודה מתוק"
"אני אלך להשכיב את הילדים לישון בזמן שאתן תאכלו ואז תלכו
לישון, אוקי?"
"בסדר, תודה דין"
מג דיברה עם דין וכל מה שקייטי יכלה לעשות זה לבכות בחיקה של
אחותה הגדולה, כמו שהיא עשתה מאז שהייתה ילדה קטנה. השינה של
קייטי הייתה מקוטעת, וכל הלילה היא התהפכה.
"ישנת נורא רע מותק, את צריכה מנוחה"
"אני יודעת אבל הראש לא נרגע, מג אני הולכת להורים היום"
"קייטי את לא חייבת יש פה מספיק מקום ונשמח לארח אותך"
"אני יודעת מג, עדיין אני חושבת ששם יהיה לי יותר קל לחשוב וזה
יהיה יותר נוח לכולם."
"אוקי. דיברת עם קווין מאז אתמול?"
"לא. וכרגע אני מעדיפה לא לדבר איתו בכלל"
"או קייטי.."
"מג, אני מעדיפה לחשוב בעצמי ולא לדבר עם אף אחד על שום דבר"
"מה שאת מעדיפה, את יודעת שאני תמיד פה בשבילך".
קייטי הגיעה אל ההורים שלה שישבו במטבח ונראו מאד מופתעים
לראות את קייטי נכנסת מהכניסה האחורית.
"היי אימא, אבא, התגעגעתם אליי?"
"מאד מתוקה, איזו מין שאלה זו. תיכנסי, את רעבה, אני אכין לך
משהו"
אימא של קייטי ישר באה אליה וחיבקה אותה בעוד אבא שלה נראה די
כעוס.
"לא תודה אימא. ואתה אבא התגעגעת אלי?"
"ברור יפה שלי, אני רק נורא מופתע לראות אותך פה, הרי אנחנו
בשבוע עבודה והעסק שלך הא עדיין תינוק בחיתולים, את צריכה
להשגיח עליו ולא לבצע גיחות ביקור הביתה"
"אל תדאג אבא, פשוט היה לי ריב עם קווין ואני מעדיפה קצת שקט
לשבוע, אז השארתי את העסק עם בייביסיטר, אני מבטיחה לך שהוא
ישרוד"
"זה כי את משאירה הרבה תחומי אחריות בידי העובדים שלך וזה לא
טוב"
"אבא, זה נקרא להאציל סמכויות וזה מצוין אני לא משאירה יותר
מדי כוח בידי אף אחד כך שיוכלו להפיל אותי, אבל כצוות אני
מספקת להם מספיק ידע כדי להסתדר גם בלעדיי."
"אני עדיין בראש שמנהל צריך להיות החוליה המקשרת ורק איתו יהיה
אפשר ללכת."
"אני אחשוב על זה אבא תודה. כרגע אני רוצה לנוח"
"אין בעיה מתוקה, החדר שלך לא השתנה"
אימא של קייטי חיבקה אותה שוב, וקייטי עלתה במדרגות אל חדר
הילדות שלה.
אבא שלה לא ידע את זה אבל אנלוגית התינוק שהוא בחר ערערה אותה
מהיסוד, התינוק זה היה מה שהיא חשבה ועסקה בו ב-24 השעות
האחרונות. כשהיא נכנסה לחדר היא ישר נשכבה על המיטה, השתוקקה
לבעיות של מתבגרת, אך תמיד חזרה לבעיה שאיתה התמודדה. בדמיונה
היא ראתה את עצמה עם תינוק ובעמקי לבה היא באמת רצתה, אפילו
חשקה בתינוק. הדפיקה בדלת החזירה את קייטי למציאות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני יודע איך
כותבים סלוגן






פישקה זוהר
בפגישה עם הנשיא


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/2/06 18:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יהודית גרין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה