מכירים את התחושה הזאת כאילו משהו חסר? כאילו לא משנה מה אתם
עושים משהו כל הזמן חסר?
אני יודעת שאני מכירה. מכירה אפילו יותר מדי מקרוב. כל כך
מקרוב וכל כך הרבה זמן שכבר התרגלתי.
אבל זה ממש לא טוב שהתרגלתי! זה אפילו גרוע!
תמיד להרגיש כאילו משהו חסר, לדעת שהכל נעשה, כל המטלות, כל מה
שרצית לעשות היום אבל עדיין להרגיש כאילו זה לא הכל.
בשלב מסוים כל כך התמלאתי בתחושה הזאת שהתחלתי לכתוב את סדר
היום שלי על הדף, בצורה מסודרת(!) ולסמן מה עשיתי ומה לא.
וכל לילה לפני שהלכתי לישון הייתי מסתכלת על הלוח שעם מעל
השולחן, על הפתק הקטן עם הנעץ שליד כל משפט מסומן וי קטן,
ושכבתי והסתכלתי על זה כל הלילה ולא יכולתי להירדם מרוב
ריקנות.
הרגשתי ריקה ולא מסופקת יותר מאי פעם. משהו כל הזמן חסר!