ליאור די / אמצע הלילה |
יש משהו מאוד מושך בלכתוב
על בחורה ישנה.
אתה מתעורר באמצע הלילה
קצר נשימה
מזדקף במיטה, מסתכל הצידה
ואתה לבד.
זה לא מפתיע אותך
אבל גם אין את תחושת הביטחון
של השגרה
אז מבין הצללים אתה מדמיין
את השיער הסתור
את השפתיים הפשוקות
את הנשימות המאנפפות
את הממשות הנלעגת
של קיום אנושי
חם
מסריח
ואתה מתגעגע
לבחורה שאף פעם לא שכבה
לידך
ואתה בוכה בחושך המגן
לא מתוך כאב ורחמים עצמיים
אלא מתוך בוז תהומי,
כי אתה לא מיוחד
כמו שתמיד הבטחת
לעצמך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|