בן אדם,
למדת לאהוב לבד, וכבר אינך יכול ביחד.
לא רוצה חבר,
שיבוא לבקר.
לא רוצה אישה,
שתראה את רזי צניעותה.
פשוט למדת לאהוב לבד.

אין חופש,
גם לאוויר אתה כבול.
לא יכול איתו,
לא יכול בלעדיו,
אפילו לא עכשיו.

"ים כחול ושמים.
שתי סירות של נייר.
הדייג יורד למים,
ורוכב על גב של דג אל האוצר.
כפר ירוק,
בין ערביים.
פרדסים ושדות.
האיכר חוזר לבית,
מנשק אישה יפה וילדות.
אבא סיפור,
אני לא יכול לישון.
ירח מסתכל לי בחלון
עוד מעט אני אהיה,
גדול יותר מדי,
אז..
אבא...
עוד סיפור אחד,
ודי."

(יהונתן גפן)


איפה?
מעולם לא.