מעל העננים, במרומי מרום,
הבורא יושב ומסתכל, על יצירתו
מהמקום
השקט, הדומם והנעים
את אמונתם של הנבראים רוכש
ושם למטה על אמא אדמה
שאותה עצמה ברא
העולם רועש,
בקולי קולות לא פוסקות המכונות
והמרוץ אל הגבהים נמשך...
היצירה יצאה מכלל שליטה
ושכחה מאין היא הגיע
ועל ידי מי היא נבראה,
אבדה האמונה,
ורוח הבורא אינה נמצאת עוד עם רובם
אותם אלו שמעלו באמונתם,
אותם אלו שרומסים
ודורכים על הראשים,
למען להגיע לשחקים.
אתם רודפי גדולה, אכולי שנאה
ושוכחי תפילה
שאלה בפי אותכם לשאול,
היכן נמצאת פיסגה?
אומר אני לכם,
פיסגה זוהי ההנאה ממקומך! |