אפשר לומר שזה מוזר,
לא רק כי אנחנו כבר לא ביחד
פי שניים וחצי מהזמן שבו
כן היינו יחד, ולא רק כי יש לך חברה,
ולא רק כי אתה באמת, אבל באמת
חרא של בנאדם, ושברת לי את הלב
בשלוש שפות שונות, באלפי דרכים
ממוטטות, ושינית לי את כל מהלך החיים,
שהייתי צריכה לבנות מחדש
לאחר שנפרדנו

ואתה לא מכיר את דביסי, ולא שומע פרל ג'ם
ואין לך אפילו זוג אחד של נעליים נורמאליות בארון,
והחברה שלך היא האנטיתזה המושלמת שלי,
ואתה טוב בריאלים, ולא שותה קפה, ויש לך סטריאו מפוצצת
וגיטרה של פנדר, וגישה לילדים, והיית קרבי
ויש לך עבודה ועתיד שמונח מסודר
לו כבר מאיזה גיל חמש, אתה גורם להכל להיראות קל
באופן מחשיד

יש לך ריח ברור, משכר, אתה לא יכול לשקר
ולפעמים הכנות שלך הורגת אותי, אני לא מסתדרת
עם כל העוצמות האלו, והתשוקה הזו בינינו שאתה לא
מרגיש צורך להסביר, להסדיר, להתכחש אליה
אתה מחוץ לתחום ביותר ממובן אחד

כן, אתה טוב, ואין לך בושה, איך לעזאזל
אתה לא מתבייש לומר לי את כל הדברים האלו,
להוציא מתוכי צדדים שהשתדלתי להדחיק,
להגיד שלום לחברות שלי כאילו לא עברו
פאקינג ארבע שנים וחצי של בדידות,
ואנשים אחרים שהיו שם כדי שאוכל להוכיח לעצמי
שאני לא צריכה אותך ושכחתי, ויהיה לי טוב
אם לא אשכח, אף לא לרגע קט, ש

אתה מטורף, ויש לך מעין פיצול אישיות,
ושיגעון גדלות שמכניס את שלי לכיס הקטן, ואתה
לא קורא את השירים שלי, ואם היית קורא אולי היית יודע
עליי כמה דברים שאתה בטח לא רוצה לשאול,
שאני עוברת שינוי מהותי בחשיבה, ושאין לי
נושאים אחרים לכתיבה, והכל בגללך, הכל כי אתה
הכי טוב בלהיות אתה,
ואני שונאת אותך נורא,
המוזה המחורבנת שלי.

3/12/05