הצפור נודדת אל מושא נפשי
בתלם שיקומי, זונחת קיץ בטל לקראת חבצלות המחר
עוטה בוילון געגועים, הנוף שכבר לא ניכר
ומניחה את הכרוך על פלטת השבת חלף תשוב לכשיבשל
ובתעופתה -
ימים משתנים
חוסנה מתאושש
והיא מרננת בו - בחופש - כדרור.
-- ספטמבר 2005 --
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|