הנה אני עכשיו בשמלת כלה
מול הבאר האינסופית
ניצבת מולו,
מול המפתח היחידי
לחירותי המזויפת, הטהורה
הנה כבר עוד מעט
נהיה אדום בחוץ....
אני בתוכי צורחת ,
מתפתלת מכאב
תשמעו אותי!!!

הכי יפה בעולם
אימא!!! את לא רואה?
תהום הנשייה נפערה מתחתינו,
הנה את צוללת
ידך בידי
כבר נפרדות...
ואני עומדת מולו בשמש כתומה
צונחת על ברכי ואתם אפילו
לא משפילים את המבט!

הנה אני עכשיו...
שקטה נינוחה הכל רגוע
כן הנה עכשיו אפילו הוא ואתם
מתחברים אל נשמתי
רק עכשיו,
כשמעליי רק הדשא הירוק הרענן
כשאני קבורה...
כולי בלבן, כי הרי בחרתם לקבור אותי
עם שמלת הכלה.