ייאוש
מכסה את פניי, את גופי, את כולי.
הוא מכלה הכל
מצית גפרור זעיר
בשדה גבוה ופורה.
הלילה משחק תפקיד של חור שחור
שואב לתוכי את כל העצב
ומעצים את הייאוש.
מייבש כל טיפת השראה
שנמזגה לתוכי
זורם בעורקיי במקום דמי
בחיפוש אחר נימי תקווה, נימי אור
הוא מרדים אותי ומיטיב עימי
נותן לי להדליק עצמי מחדש
מחר אולי שוב תהיה תקווה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.