בלילה ההרים הופכים כחולים,
ממש כשם שאני הופך שקט.
אפשר שהשקט זורם בנקיקיהם הדקים אלי,
נובע לעתים בסביבת אוהבים, וממשיך.
ואולי ההרים עטו כחול לעומתי,
יראים מלהפריע את שתיקתי בלהט אדמתם?
כך או כך, הם שוחים בכבדות בים של ארגמן,
רחוקים וצוננים,
ממש כשם שאני רחוק,
ממש כשם שאני קר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.