|
באותו ערב שחקה עם נכדתה במחבואים.
"לאן היא נעלמה?" שאלה במבוכה.
ולרגע הכל נעצר סביב
וחרדה דחוסה עטפה אותה -
"אולי זה מתחיל" חשבה
כמו הקרנה לאחור
של הסרט.
הנה הוא מוחק תמונות אחרונות מחייה
נסוג וקרב להתחלה
נע מעליו לאט
בקצב עצוב.
ונותר בה רק הצער הזה
על כל המאמצים
שהיו לשווא. |
|
|
זה לא שאני פוחד
למות, אני פשוט
לא רוצה להיות
שם כשזה קורה.
וודי אלן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.