הנה הם יושבים ומדברים, אחד עם השני,
הכל הם מספרים, רק אני בוחר לנוח ולשתוק
הם בכלל לא מכירים ואולי זה רק אני
שקשה לו לדבר כשמשהו בתוכו רוצה להשתגע ולצעוק.

בערב משחקים קלפים, אני קצת רציני,
ברגעים יפים הוא מספר על החיים שלו
ואז כולם כבר עייפים, ורק הוא סתם עצבני
התברר לו שאין קלף שינצח בשבילו

את המשחק של החיים, זה קורה לי כשאני מרגיש
שזה נגמר, נמאס לי כבר לשמוע את השטויות,
הוא צחק מזאת שנדפקה מהפסקה של רבע ג'ויינט חשיש
הם קוראים לזה לחיות...
לשבת שם ולחשוב שיש מקום לתקן עוד טעויות.

הנה הם יושבים ומדברים, על עוד נושא סתמי,
חושבים על המחר, רק אני נשאר תקוע בהיום.
הדברים נראים ברורים, תעשן ,אולי תסביר לי את עצמי?
מתעורר ליום שלא מזכיר בכלל את החלום.

בערב ארוחה גדולה, שוב אני קצת רציני,
"מה איתך"? היא שאלה, "בוא תספר את הסיפור..."
כשהתחלתי לדבר, היא קלטה שזה אני
שגורם לה להזיל דמעות, נמאס לה לתקן את האיפור

במשחק של החיים, זה קורה לי כשאני מרגיש
שזה נגמר, נמאס לי כבר לשמוע בעיות,
המרחק השפיע על ההיא שנדפקה מרבע ג'ויינט חשיש
הם קוראים לזה לחיות...
לשבת שם ולחשוב שיש מקום לתקן עוד טעויות.

במשחק של החיים, שוב נראה לי שאני אדיש
שזה נגמר, והוא אמר שאין סיבה להיות,
הוא מוכרח לשבת במזרח בהפסקה של רבע ג'ויינט חשיש
ככה הוא צריך לחיות...
לשבת שם ולחשוב שיש מקום לתקן עוד טעויות.