|
ושוב המוזיקה מתנגנת אך ורק בשבילי
יוצרת בי געגועים למשהו שלא היה
ויש הדים, שהם שומעים יחד איתי
וכשנגמרת המנגינה, הם נגמרים גם כן.
הדם קפא במקום, הגוף אבן
רק הראש פועל וקודח ונובר
ורוקם חוטי געגועים חדשים
ורגשות שרואים רק במציאות
וכמיהה גדולה למשהו אחר
להביט לאופק ולראות עד לים. |
|
|
נניח, שהידיים
שלכם היו שתי
משגרי טילים
ענקיים, מי,
ואני שואל אותכם
ברצינות, היה
מתעסק איתכם?
הצבא כמובן, כי
כשיש לך בן אדם
עם 2 משגרי
טילים בתור
ידיים, אתה
משתיל כוונות
לייזר על
האוזניים שלו,
ושולח אותו
לעזה
אני, שצריך
להפסיק להמציא
נשקים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.