את גרמת לכך שאתאבד עליך.
המוזה נותנת לי כוח ואת רק מורידה.
רוצה לשכוח מה עשית לי,
ומה אני אעשה בהמשך החיים.
כי אין לי בלעדייך. זה מוזר
שאני עוד כותב רע, אבל
כמו שאת איתי..
חושב עליך כל הזמן, לא יוצאת
מהראש רק מכאיבה יותר ויותר.
ספיידי כמו שאת מוסקטרית, צאי מחיי.
לא רוצה בך עוד.
רוצה לשכוח אותך, ואולי אקבור אותך
יום חד בראשי האטום, גם כך יהיה שם
מקום, הרבה מקום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|