לקום בבוקר אל יום מרתוני,
להלך על חבל דק סמוך לקו העוני,
לעודד נפשות ולחפש את השקט שאחרי הסערה,
לשמוע חדשות ולשאול מה קרה.
למהר, לתמרן, לעבוד ולברוח,
לרוץ, להשבר, להתיאש ולשכוח.
לקום מחדש ולעמוד שוב בתור,
לנחם אבלים ולהתפלל לאושר שיחזור,
להבין שאין מסלול לאחור,
לראות את האור מבעד לחור.
לקום מחדש אל יום מרתוני,
להבין שיש עוד כמה כמוני,
למצוא קו דומה בין כל השוני.
לרוץ, לחכות שוב בתור,
לבקש הנחות ואולי גם פטור,
לראות את הורוד בתוך כל השחור
לקוות שהוא שוב יחזור,
ושאלוהים רק יעזור...
איריס רופא-חיים
חולון 2005 |
