[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אל מיכל
/
הנער המיסתורי

את אלירן אני לא אשכח בחיים...
הכל התחיל ביום הולדת שלי: חגגתי יום הולדת 15. זה היה לפני 5
שנים...
יערה! צעקה אמא בקולי קולות מנסה להעיר אותי מהשינה...
מממה?! אני ממלמלת מתוך שינה, ותוך כדי מנסה לזרוק על אמא את
הכרית שלי כדי שתניח לי לנפשי.
קומי!!! זה יום ההולדת שלך היום!!! צעקה והתרגשה מכך שזה יום
ההולדת שלי. היא אפילו התרגשה מזה יותר ממני.
אממ... יופי... אמרתי וניסיתי לחזור אל החלום שחלמתי לפני
רגע.
בסופו של דבר היא משכה אותי מהמיטה.
תראי יש לי משהו להראות לך! זה הגיע היום בבוקר. אמרה אמא
והביאה לי זר פרחים ומתנה עטופה בסרט ובנייר עטיפה יפה.
מה זה? שאלתי.
אין לי מושג.
את יודעת מי שלח את זה?
לא... אבל בטח יש פתק. אמרה והלכה למטבח והשאירה אותי לבד בחדר
שלי.
מעניין מי זה יכול להיות... שאלתי את עצמי תוך כדי שאני קורעת
את העטיפה מהמתנה.
יווו איזה יופי!!! צעקתי משמחה.
המתנה היתה ערכת איפור של "קרלין" וחולצת גולף יפה בצבעים תכלת
וכחול.
אמא רצה אל החדר שלי. היא נבהלה מהצעקה שלי ושאלה: קרה משהו
יערונת?!
לא הכל מצויין אימא!!! חייכתי אליה והושטתי לה את הערכת איפור
ואת החולצה. תראי איזה יופי! זה בדיוק מה שהייתי צריכה! רק חבל
שאני לא יודעת מי זה, זו לא הפעם הראשונה ששולחים אלי מתנות
ואין לי מושג מי זה יכול להיות. אמא את אולי ראית מי השאיר את
הפרחים?
לא. בא רק שליח וביקש ממני שאני אחתום שקיבלת את הפרחים. טוב
יערונת חמודה שלי אני צריכה לזוז לעבודה. הכנתי את העוגה והיא
במקרר.
האא... לא ההיית צריכה להכין לי עוגה. אמרתי.
למה? שאלה.
כי אין לי כוח לחגוג. ואין לי מצב רוח. היום היתה התאונה של
תומר לפני 3 שנים.
אבל יערה... עברו מאז 3 שנים!!! וחוץ מזה הוא מסתכל אלייך
מהשמיים והוא רוצה שרק תהיי מאושרת! אמרה וחיבקה אותי.
אבל אימא... התאונה היתה היום... איך אני יכולה לחגוג ככה את
יום ההולדת שלי שאני יודעת שאחי נהרג ביום הזה? זה יום מקולל!
צעקתי והתחלתי לפרוץ בבכי.
היא לא אמרה מילה רק חיבקה אותי. ואחרי כמה רגעים של שקט אמרה:
יערה. יהיה בסדר ואני ותומר רוצים שתהיי מאושרת! ועכשיו אני
חייבת לרוץ אני מאחרת לעבודה. אמרה ונתנה לי נשיקה.
נשארתי בחדר הסתכלתי על הזר החמניות, ונזכרתי לפתע פתאום
בהלוויה של אחי תומר. נזכרתי איך ששמתי לו את החמניה על
הקבר... לפתע פתאום הזיכרונות התחילו לרוץ לי בראש. נזכרתי בכל
הרגעים שהיו לי עם אחי והתחלתי לבכות עד שצילצל הטלפון.
הלו? אמרתי.
מזלללל טוב!!! נישמע צעקה מהצד השני של הטלפון.
מאיה? את ערה בשעה כזאת? שאלתי.
כן!!! רציתי לאחל מזל טוב ולהגיד לך שאני רוצה שנלך היום
לקניון, כדי לחגוג את היום הולדת שלך.
הא... תודה. אמרתי.
קרה משהו? שאלה. מאיה היתה החברה הכי טובה שלי. היא תמיד יכלה
לזהות מתי אני עצובה ומתי לא.
אממ... כן. היום לפני 3 שנים נהרג אחי בתאונת דרכים אז אין לי
מצב רוח לחגוג. אמרתי.
אוי נכון. אבל יערה אני בטוחה שאחיך רוצה לראות אותך חוגגת את
היום הולדת שלך ולא שתהיי מבואסת. ולכן אנחנו נלך היום לקניון.
ואם את לא תרצי לבוא, אני אגרור אותך בכוח! אז מאוד כדי לך
לבוא!
צחקתי ואחרי זה חייכתי. היא תמיד איך שהו מצליחה לעודד אותי
כאשר אני עצובה. הצלחת לשכנע אותי. אמרתי.
יופי!!! צעקה. אז ניפגש בקניון בשעה 19:00. בסדר? שאלה.
כן בסדר. אבל מה נעשה אחרי זה?
נלך לבית שלך. אוקיי אני צריכה ללכת ביי יערונת. ואל תהיי
מבואסת! אמרה וניתקה.
הגיע השעה 19:00 נפגשתי עם מאיה בקניון. כמובן שחיכיתי לה היא
תמיד צריכה לאחר. אני לא רוצה לדעת מה קורה שהיא יוצאת לדייטים
כי היא תמיד טוענת שהבן הוא זה שצריך לחכות ולא הבת. אז היא
דופקת "איחור אופנתי" ככה היא קוראת לזה. אבל עכשיו היא לא
בדייט והיא סתם מאחרת. בטח היא לא יודעת מה ללבוש מרוב כל
הבגדים שיש לה בארון.
לפתע פתאום ראיתי אותה. מאיה!!! אני פה!!! צעקתי כדי שתבוא.
היא דיברה עם מישהו אז היא לא שמה לב שצעקתי לה.
היי מאיה מה נישמע? שאלתי ונתתי לה נשיקה בלחי.
בסדר מה שלומך? תכירי זה אלון. אמרה.
היי אני יערה. נעים מאוד.
נעים מאוד. אמר ונתן לי נשיקה על הלחי. הוא היה ניראה ממש יפה.

טוב אז מאיה אני צריך ללכת. תספרי לי איך היה. אמר וקרץ אליה
ולאחר מכן הלך.
איך את מכירה אותו? ועל מה הוא דיבר שהוא אמר לך שתספרי לו מה
היה? שאלתי.
הוא חבר של אחי. וסתם סיפרתי לו לגבי מישהו... עזבי לא בא לי
לדבר על זה.
טוב. עזבתי. הוא ממש חתיך!!! אמרתי.
כן... רק חבל שהוא תפוס. טוב בואי נסתובב בקניון מה את אומרת?

רעיון טוב!
הסתובבנו בקניון קניתי כל מיני שטיות ואז בסביבות השעה 21:00
הגעתי לבית.
יוו מוזר... אין אור בבית שלי. וחשבתי שההורים שלי לא יצאו
היום. אמרתי למאיה.
יש לך מפתח? שאלה.
כן אל תדאגי.
פתחתי את הדלת... נכנסתי לתוך הבית ואז... הפתעה!!! כל החברות
שלי והידידים שלי וסתם אנשים מהשכבה היו בבית שלי והכינו לי
מסיבת הפתעה. לכבודי! כל כך שמחתי. ואז ראיתי גם את ההורים שלי
יוצאים מהמטבח ומחייכים אלי.
כולם ידעו מזה. רק אני לא. לא חשבתי על זה בכלל!!!
שמתי מוזיקה והתחלנו כולנו לרקוד.
ואז דיברתי עם מאיה. תגידי שאלון אמר לך היום תספרי לי איך היה
הוא התכוון ליום הולדת ההפתעה שלי? או שהוא התכוון למשהו אחר?
שאלתי.
כן הוא התכוון ליום הולדת ההפתעה שלך. אמרה וחייכה אלי. חיבקתי
אותה חזק חזק כי כל כך שמחתי.
ואז חזרנו לרקוד טיפה ואז אחרי זה שיחקנו אמת או חובה והיה כל
כך מצחיק!
אמת או חובה מאיה? שאלתי.
חובה... אמרה ונראתה מפוחדת.
אממ... חובה עלייך לאכול שום. אמרתי.
שום?!! צעקה שניראה לי כל השכונה שמעה.
כן. אמרתי וחייכתי אליה. מה שבטוח שאחרי שהיא תאכל את השום אף
אחד לא יירצה לנשק אותה.
נו יערהה... אל תהיי רעה!!! אני מוכנה לעשות כל דבר אחר חוץ
מלאכול שום.
לא... את תאכלי את השום. אמרתי והלכתי למטבח להביא את השום.
ואז חזרתי אל הסלון עם השום ביד וכולם התחילו לצעוק: תאכלי!
תאכלי! תאכלי!
והיא אכלה את זה כמו ילדה גדולה ותוך כדי כמעט הקיאה לי באמצע
הסלון. וכולם ואני מתפוצצים מצחוק.
אחרי זה היה תורה של שירלי לשאול את אלירן: אמת או חובה מאמי?
אמרה עם הקול הביצ'י שלה.
אמת. אמר אבל טיפה היסס.
אממ... אמת שאתה אוהב מישהי שנמצאת כאן איתנו? שאלה.
כן יש פה מישהי שכבר הרבה זמן אני אוהב אותה. אמר.
כולם עשו: אוי אוי!!!
ואז היה תורו של גל לשאול אותי: אמת או חובה?
חובה אמרתי וההייתי בטוחה בעצמי.
אבל אין לי רעיון. אמר.
לי יש!!! צעקה מאיה. כנראה היא רצתה להתנקם בי. היא לחשה לו
באוזן.
טוב... חובה עלייך לקחת שני מלונים ולשים אותם בחזייה ולקחת
תפוח ולשים בתחתונים. אמר והתחיל לצחוק.
הסתכלתי על מאיה ורציתי להרוג אותה!!!
ואז היא הסתכלה עלי ואמרה: צוחק מי שצוחק אחרון.
הלכתי למטבח וכעבור כמה דקות חזרתי עם שני מלונים בחזייה
נראיתי כמו פלמה אנדרסון רק עם שיער חום בהיר ועם תפוח שתקוע
בתחתונים. ואני בטוחה שפלמה אנדרסון לא שמה לעצמה תפוח
בתחתונים וגם לא שני מלונים בחזייה טוב היא לא צריכה את זה...
ואז שאלתי את מאיה: נו את מרוצה עכשיו?
והיא בקושי הצליחה לענות מרוב שנחנקה מצחוק.
אחרי זה הלכתי למטבח להחזיר את המלונים ואת התפוח. ובניתיים הם
המשיכו לשחק.
הפעם תום שאל את אלירן אמת או חובה?
ואז שירלי אמרה: הוא צריך לבחור חובה כי בפעם הקודמת הוא בחר
אמת.
זה לא נכון! הוא יכול לבחור מה שבא לו. אמרתי.
סתמי! צעקה עלי שירלי.
ואז אלירן אמר: אין לי בעיה לבחור חובה. אז מה אני צריך לעשות?
שאל את תום.
חובה עלייך לנשק את...
היה שקט לרגע.
היום או מחר? שאל אלירן.
אתה צריך לנשק את יערה. אבל זה צריך להיות נשיקה צרפתית עם
לשון והכל. אמר תום.
אלירן קם וחייך אלי ואילו אני נשארתי על הרצפה וכל הגוף שלי
קפאה. הייתי נבוכה כל כך יותר נבוכה כאשר שמתי את הלימונים
בציצי ואת התפוח בתחתונים.
אלירן הושיט לי יד. ולא שמתי לב אז מאיה דחפה אותי וכולם
התחילו לצעוק: נשיקה! נשיקה! נשיקה!
אני חייבת ללכת לשירותים אמרתי והלכתי. וכולם התחילו לצעוק
שאני פחדנית.
לא שמתי לב אבל אלירן הלך אחרי ואז כששמתי לב אליו אמרתי לו:
נו מה אתה רוצה להיכנס איתי לשירותים?!
ואז הוא לחש לי באוזן: אל תהיי פחדנית... אני לא נושך.
התחלתי לגמגם: אהה... לאא אמממרתי שאתה נווושךך. רציתי למות
באותו רגע. ממש נהפכתי לג'ילי כל הגוף שלי רעד. טוב הוא היה
ממש חתיך ונחמד ומאז ומתמיד הוא מצא חין בעיני. ועד שאני מגיע
לסיטואציה הזאת ועוד איתו אני רועדת? מה עובר עלי?!
הלכתי למטבח כדי לשתות מים להרגעה. והוא הלך אחרי ואמר לי: את
יודעת... את חייבת לי נשיקה.
ואז הוא החזיק אותי במותניים התקרב אלי ונתן לי נשיקה. הנשיקה
היתה כל כך כפית ונעימה. ממש נהניתי.
ואז הוא לחש לי באוזן: כבר הרבה זמן שאני מחזר אחרייך. אני זה
ששלחתי לך את כל המתנות. ולא היה לי אומץ להגיד לך שאת מוצאת
חין בעיני, ולכן אף פעם לא כתבתי שזה אני.
התעלפתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים אני רוצה
לצעוק.
זה קורה בערך כל
כמה דקות..


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/2/06 10:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אל מיכל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה