[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דני וגנר
/
הקללה שבה קוללתי

צועד בלילה קר ברחובות המשמימים של חיפה העתיקה.
צעקות נשמעות באחד הבתים ואז קולות נפץ של חלון שנשבר. לא
חולפת שנייה וסיר נופל ממש ליד רגלי בקול אימתני. אבל אני
ממשיך לצעוד. זה לא מצליח להסיח את דעתי המבולבלת, את רגשותיי
המשייטים בגופי כמו כרישים רעבים עד מוות, מחפשים במה להיאחז,
במזון לעכל. אך את לקחת את כל המזון שיכול להיות. הדמעות לא
מפסיקות לזלוג על פניי והנשימה איננה נלקחת עוד כמובן מאליו.
הכול אצלי מתכווץ בגוף. הכל נסגר. ג'ינס נופל על ראשי ואני
מנגב בו את פניי. השמש מתחילה לנסוק מעלה מעל הבניינים אבל
אצלי החשכה נשארת לשלוט בגוף. את הלכת ולא תשובי עוד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
די עם הסגריות!








אני מדבר אליך!


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/4/06 12:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דני וגנר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה