איירין שוב / רוזה |
עטפת את חיי
חדרת אל גופי
אל נשמתי, נפשי
ומוחי
כמו נסיכה תמימה
התאהבתי אנושות
אהבתי את גופך
עוצמתך
ואישיותך
כמו מחלה קשה
מוטטת את חיי
אכלת את נשמתי
מיררת את ימי
ובמיוחד את
לילותיי
כמו לביאה לוחמת
נתפסתי בשיניי
בכל כוחי בחיים
נאבקתי לחיות
בציפורניי
כמו שצפוי היה
לראות אותך חוזר
מתחנן מייבב
מבכה על
כאביי
כמו גדולה
הלכתי
משאירה אותך
מאחוריי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|