|
אם הייתי שרה לך
את הסוף
היה זה מן דימינואנדו אין סופי
של אכזבות
היית
הפרמטה הכי כואבת אולי
ששרתי מימי
קראתי לך לבוא
צעקתי במורד הרחוב
פורטת על מיתרי קולי
סליחות
אוקטבות מטפסות במעלה גבך
כחצים בשדה הקרב
מפספסות את תנוכי אוזניך
אתה מתרחק
כמו כדי
לומר לי
נבלע
כבר לא שיר
לא תו
שכחתי איך נשמעת השתיקה |
|
|
פאיי הוא מספר
כל כך לא
שימושי!
הרי אפשר לקנות
שני תפוחים,
שלושה, או אפילו
עשרים תפוחים!
אבל איך אפשר
לקנות פאיי
תפוחים?
הבשליגזין
ההוליסטי
ברגע של מחזור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.