|
וכשאני מניע את המכונית
ונוסע דרומה לאשדוד
אני חושב עלייך
כמה התגעגעתי
אפילו שזה רק ליומיים
וכשבמחלף מורשה אני פונה ימינה
אני מתקרב עוד קצת אלייך
עוד קצת
ושוב אחוש את מגע ידייך
וכשאני נתקע בעומס בבר-אילן
ממלמל לעצמי "לעזאזל"
כי זה מעכב אותי
בדרכי אלייך
כמעט גהנום זה מחולל
וכשאני חולף על-פני יבנה
הדרך עוד מעט תגיע לקצה
ואני אחזור לראות
את זיו פנייך
אחזור לנשק נשיקות חמות
את זוג שפתייך
ובצומת עד-הלום
הלב בפראות מתחיל להלום
כי הנה הגעתי למחוז חפצי, אשדוד
הגעתי אלייך
ואני זוכה לחבק אותך בין זרועותי, ולחשוב
כמה מאושר אני בזכותך היום
מוקדש לרוית |
|
|
רוק כבד זה
לכוסיות.
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.