אינספור פרטים מרכיבים את הפסיפס הווירטואלי הזה ששמו חוויית
הילדות שלנו. מאותו רגע שבו קיבל את פנינו הלוח המקושט והכתובת
החגיגית "שלום כיתה א'" ועד היום - היו אלה ימים של רוך
ותמימות, ה'קרוא' וה'כתוב' - הגילוי, הלימוד, אחוות הכיתה,
הצחוקים, הבדיחות, מעשי הקונדס וגם השטויות: שמחת החיים של
ילדות.

כל אלו ועוד נחרטו באישיותו של כל אחד מאיתנו באופן ייחודי לו,
ובשנים שיבואו יעלו בנו פה ושם צלילים, קולות, טעמים וריחות;
צלצול פעמון, תקתוק של שעון, זכרונות של לקח חשוב, רגע קשוב,
חבר אהוב...

ימים לא קלים בכלל לנו היום במדינה. ההתמודדות הבלתי פוסקת
איתם הופכת אותנו אולי לילדים מעט מיוחדים: קצת יותר חזקים,
יותר קרובים למציאות, קצת יותר נחפזים להתבגרות. היינו שמחים
להישאר עוד רגע קט ילדים קטנים, אך לנו אצה הדרך וצעדינו
מהירים: אנחנו, ילדי שנות האלפיים.

ילדות בשנות 2000 - עניין כלל לא פשוט: יש אימייל, איי-סי-קיו,
כבלים ולוויני שיטוט, יש מחשבים ו"באגים", אינטרנט ואתרים, בכל
אשר תפנה בקצב משדרים. וזאת בנוסף לדברים 'הרגילים': מורים,
ציונים, בחינות, טיולים, ספרים ויומני קריאה, איכות הסביבה הכל
כך חשובה, וכמובן בל נשכח את חברתנו האהובה...

ובין הטקסים וימי הזכרון, החדשות, הפוליטיקה, המצב ביהודה
ושומרון יש כל כך הרבה ללמוד ולהכיר: את העם והאדם, את הכפר
והעיר...

ילדות 2000 - מיוחדת במינה, חובקת היא בתוכה מציאות חדשה ובתוך
כל אלה משמשים בערבוביה - חוויות מן הבית של קידוש וחלה, חיי
שישי ומסיבות כיתה, סוכה של יום חג ואוהל יום חול, וטיול של
שבת בחסות שמי התכול...

ילדות 2000 היא שילוב מציאות ודמיון, מיליון חלומות ואלפי
משחקים. היא צבעים ושמות, כיס מלא ממתקים. רחובות הקריה היא,
אני ואתה, אהבה ראשונה, מדריכים בתנועה -

ילדות 2000: תמיד שונה, אך לא משונה. היא תמיד עסוקה בלגדול
ולחלום, לאהוב ולהכיר, עיניים גדולות וחיוך שמאיר. התבגרות
לתוך נעורים של תקווה - שנוכל כאן לחיות בשלום ובשלווה!

ורק מילה של ברכה, שנצליח לממש את החלום, את התקווה. ושתהיה
לנו דרך צלחה!

תודה. זה כל מה שיש לי לומר.