|
אני יושבת לי ביגוני
רעד עובר בכול רמח איברי
צער וקינה חולפות עפות להן
מחשבות על מוות שיקל על המצוקה
שקט מצמרר עובר באוויר
הכוס כבר נפלה
הקפה כבר נשפך
דרך חזרה כבר אין
כי הרי משוררת ללא מוזה
משולה למתה
ללא עוד שיר אין חיים
ובעוד חמצן הוא מזונם של אנשים
הרי המילים הם המזון שלי
בלעדיהם החיים מפסיקים להתקיים |
|
|
רק שתדעו שאת
הסלוגנים
היפים ביותר שלי
אני שומרת
לעצמי.
שומרת עליהם
מתחת למיטה
שיעשו לי חלומות
נעימים
ושנונים.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.