א. אתה מביט לאחור

זוכר איך פעם בבית הספר היסודי
הבזקת לעינינו רצף של תמונות
וכולנו ראינו אדם במרוצתו -

האמנם התנהלותנו היא תנועה רציפה
עם מעברים סמויים מעמדה לעמדה?
והיכן המרווח בין רגע לרגע שרק בו
אתה הוא אתה הוא אתה?


ב. אתה חושב

המרחב
שעליו פרוסים האתרים
קיים ועומד זה ברור, לא הוא
העובר על פנינו, אנחנו נעים בו
ממקום למקום בפועל או
בכוח המדמה

אז אולי גם הזמן אינו מתרחש
ופשוט פרוס בכל היקפו
אדיש לגבינו החולפים בתוכו וכלפי
כל מה שמניע אותנו?


ג. אתה אומר

"איך שהזמן רץ" או
"הזמן עשה את שלו"
ולפעמים גם
"הזמן עמד מלכת" -

ואיפה אתה בסיפור הזה
ובחירתך?
אפילו בלי משים אתה נע בזמן ונזכר
בילדותך או באהבה רחוקה -
והרי בה במידה אתה בן חורין להתגעגע
גם קדימה


ד. הצעה לניסוי

מה יקרה אם תחלק את המרחב
בזמן במקום לכפול אותו -
מעניין, נכון?
לפי הפיזיקאים אין חיה כזאת, אבל
אולי הם טוענים כך כי
מאז ומתמיד הם היו חזקים בכפל?
הרי מתלת מימד לארבעה הגיעו
והוסיפו וכפלו עד ש
תפח לו עולמם לעשרה אולי אף ליותר -
תמיד היו המדענים הללו חזקים
בכפל יותר מבחילוק

אז מה באמת יקרה אם נחלק
את המרחב בזמן
כמו שמחלקים מעגל במחוגו -
מה הקבוע שנקבל אז?

ומה אם את החומר למשל נחלק
ברוח, או במוסר בלבד -
איזו מנה תהיה זו?

ואיך את דעותינו נחלק -
שווה ניסוי, לא?