[מן המחזור "מן האלבום ומחוצה לו"]
תמונת ילדות צהבהבה: קיץ. נהריים.
אבא ניצב במרפסת ביתנו הסגורה, מביט על סביביו
ובידו מצלף הזבובים האימתני: "אני אראה לכם!"
מזרות עיניו, והעקיצות על עורנו מתחדשות לבקרים.
אבא איננו עוד, מכבר. עכשיו זה מחבט הצדק
המונף וחובט סביבנו שוב ושוב, והדלקת מתעצמת
והולכת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.