הלילה בא מלאך המוות.
בהחבא, בשקט ובפנים מכוסות
כאילו ידע לאן לפנות.
הביט בגופה הדווי,
בבעלה ובילדיה
ונשא אותה בזרועותיו                                        
         
אל המקום שרק הוא יודע.

לא ראיתי את פניו,
לא שמעתי את קולו,
רק ידעתי שהוא פה.
הבנתי שהזמן הגיע                                  
שיגאל אותה מכאבי הגוף ומיסורי הנפש,
בטרם השחר יפציע.

לא ידעתי על מי לזעום,
על זה המחלק לנו את מנות החולי,
והופך את חיינו קשים,
או על זה האורב לחולשתנו
ולוקח אותנו עימו מבלי משים.
כך או כך, נגאלה מיסוריה.

הייתי נסערת ולא ידעתי את נפשי,
יען כי הבנתי -                                              
                                               
שלפעמים אנו זקוקים לו
למלאך המוות
ומקבלים את פניו ברצון.


27.10.2005.

לזכרה של טליה (זורע) חן
שנפטרה ביום ד' 26 באוקטובר 2005
והיא בת 55 שנים.