תאיר הראל / ליל המסיכות |
אשיל מעצמי את אותן זהויות.
לפעמים אני פוחדת להראות שיש בי כוח,
לוותר על המסיכה מול אנשי היסודות.
ומבלי שארגיש אני מתפללת בליל,
שרגלי יימצאו את הדרך הנכונה.
גם אם מן המדרכות מתפתלים גבולות של תיל,
יש בי את האומץ לשנות את התמונה.
לומר "שלום,מגרש המשחקים" ,
להחלץ מציפורני שליט הבובות.
לא עומדת עוד דום מול שתיקת האחרים,
בחרתי לנטוש את ליל המסיכות!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|