ידייך על גופי
עוד חמות ורכות,
שפתייך על שפתיי
עוד כל כך מתוקות.

עוד ריח בשמייך,
עוד מגע שיערך...
עוצם את עיניי
ונמצא לידך.

ועוד באוזניי
יש קולך מהדהד.
מוצא את עצמי,
אבל שוב מאבד.

ושוב נעלם
בתוך זיכרון -
זוכר כל מגע
כמו היה אחרון.

פוקח עיניי,
אבל שוב תעתוע.
אולי גם לזה
קוראים געגוע?

עד כמה קשה זה
כל פעם לעזוב.
איך אוכל לשכנע
אותך לאהוב?

ואיך להעביר לך
את כל התחושה,
כשגם בשבילי
היא כל כך חדשה?

אבל כבר מבין,
שלמרות הכאב
לבי שוב מפשיר,
לבי שוב אוהב.