את עובדת על רשת אסוציאציות
מוכרת, מנוכרת
מכל מחשבה.
היית רוצה לחשוב שאת מיוחדת, אבל
אמרו לך שאת טובה
בדיוק כמו כולם.
ואם לא היית מרימה את הראש
כדי להביט בעיניו
של כל מי שמדבר איתך,
אולי עוד הייתה לך תקווה
לנסוע מכאן, לפתוח בחיים חדשים
עם הרכב היחיד שיוביל אותך,
כל ימייך
בית מבודד, בלי גדר לבנה
ואסופת חיות מחמד נטושות,
שתרעיש מספיק במקום עיר שלמה
תנקי כלובים ותמזגי אוכל לכלי פלסטיק,
זה לא נורא כשהם נשברים.


[12.2.2007]