אני יושב מולך,
חזי צמוד לחזך.
שפתיים רטובות
עיניים רהוטות.
צביטה בלב
אחר כך פגע הכאב.
לרגע אחד,
כל הטוב של היחד,
התהפך חזרה
לדבר הכי נורא.
הבלאגן שלך, הבלאגן שלי,
חיבקת ונשקת לי.
כל כך מהר, כל כך יפה,
מביט בך, על שיערך מעביר לטיפה.
כואב לי וטוב לי, אמרת שגם לך.
נער סתמי, ילדה-מלאך.

נכתב באוגוסט 2003.
רלוונטי גם היום.