[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נכתב במקור לסדנא ה-60
הכתב הנטוי מסמן שירה

"רותי!" צעק מיכאל, "יש לי משהו חשוב להגיד לך!"
"מה?" שאלה רותי כשהיא ירדה במדרגות.
"את תוכלי להסתדר פה בבית כמה ימים בלעדי, נכון?" שאל מיכאל,
"כי אני נוסע היום לנסיעת עסקים שתימשך שבוע."
"לאן אתה נוסע?" שאלה רותי, משחקת בעצבנות בשיער האדום והארוך
שלה.
"לצרפת," הוא אמר, "יש שם איש עסקים חשוב שאולי יחתום על עסקה
גדולה מאוד."
"אז תן לי רק לסרק לך את הזקן," אמרה רותי.
"הזקן שלי?" שאל מיכאל ושיחק בזקנו הבלונדיני, "ואל תחשבי על
השפם או על השיער, אני ממש חייב לזוז עכשיו."
"ביי!" אמרה רותי כשמיכאל יצא דרך הדלת, נכנס למכונית ונסע
משם.

"זאת הולכת להיות החופשה הטובה ביותר!" אמר מיכאל כשהוא התרווח
במטוס, "בלי רותי, קצת זמן לעצמי ולחבר הטוב שלי. לא ייאמן
שהיא קנתה את זה שאני נוסע לנסיעת עסקים!"
"היי!" אמר לו האיש שישב לידו, "אני מנסה לישון, אולי תדבר
יותר בשקט?!"

כעבור כמה שעות המטוס נחת בפריס, מיכאל עשה את כל התהליך הדרוש
כדי לצאת משדה התעופה, הוא שכר מכונית ונסע למגדל אייפל, שם
הוא היה אמור להיפגש עם חברו לעט, קלוד. קלוד היה חברו לעט
במשך כמה שנים, והם מעולם לא נפגשו, אבל הם החליטו סוף - סוף
להיפגש, וזה עמד לקרות בכל רגע. אחרי כמה דקות של נסיעה מיכאל
הגיע למקום המיועד, והוא ישב באחת המסעדות הקרובות למגדל, שם
קבעו להיפגש: בשולחן הקרוב ביותר לדלת. למרבה המזל אותו שולחן
היה פנוי, ומיכאל התיישב בו.
"מיסייה מיכאל?" נשמע קול עם מבטא צרפתי מאחוריו, מיכאל הסתובב
והוא ראה איש עם שיער שחור ושפם דק ומסולסל, על ראשו הוא חבש
ברט, ועיניו החומות והגדולות הביטו בו בחיוך.
"קלוד?" שאל מיכאל.
"האחד והיחיד!" אמר קלוד.
"יש עוד כמה קלוד בצרפת," אמר מיכאל, "מה שלומך?"
"למה שלא נדבר בדרך למלון?" שאל קלוד.
"מלון?!" שאל מיכאל, "לא נוסעים אליך הביתה?"
"הרשיתי לעצמי לארגן לך לינה במלון," אמר קלוד, "אצלי זה יהיה
בעייתי."
"למה?" שאל מיכאל.
"אירוע משפחתי," אמר קלוד, "כל המשפחה ישנה אצלי בבית. אז ניסע
למלון, נשאיר שם את הדברים שלך וניסע לסיור בפריס."
"רק מה הטלפון של המלון?" שאל מיכאל, "שאשתי תדע."
"כמובן," אמר קלוד כשהוא ומיכאל נכנסו למכונית השכורה של
מיכאל, ונתן לו את כל פרטי המלון.

"בסדר," אמר רותי כשהיא רושמת משהו ומדברת בטלפון בו זמנית,
"חדר 13, הבנתי. בסדר, מיכאל, תעשה חיים עד כמה שתוכל ותחתום
על העסקה," והיא ניתקה וחייגה מספר נוסף, "בואו נראה איפה
הוצאנו כסף עם האשראי בחודש האחרון."
"ההוצאה הראשונה במהלך החודש בכרטיס האשראי שלכם נעשתה
ב-1.10.2005, נשמע קול אדיש ומשועמם מצדו השני של הקו, "בחברת
אל-על."
"בחברת אל-על?" שאלה רותי, "ממתי הוא צריך לשלם על נסיעה עסקית
מטעם החברה?" ואז היא הסתכלה על לוח השנה, "הוא עושה על חשבוני
מתיחה גדולה, אני אעשה על חשבונו מתיחה ענקית!"

"ואתה יודע מה מצחיק בכל הסיפור?" שאל מיכאל כשהוא פרק יחד עם
קלוד את המזוודות שלו בחדר שלו במלון, "שהיא חושבת שאני בנסיעת
עסקים!"
"זה לא ממש נחמד," אמר קלוד, "היא בכל זאת אשתך."
"נו באמת," אמר מיכאל, "היא לא הייתה נותנת לי להגיע הנה אם
היא הייתה יודעת, או שהייתי צריך להביא אותה איתי."
"הבנתי," אמר קלוד. ואז נשמע צלצול בדלת.
"אני אפתח," אמר מיכאל ופתח את הדלת, מולו עמד איש נמוך וקירח,
"כן?"
"אתה הוא מיסייה מיכאל?" שאל הננס.
"כן," אמר מיכאל.
"יש לי פה מסר מהשכן שגר לידך," אמר הננס, "רבותיי! תנגנו!"
לפתע נשמעה מוזיקה עליזה.
"מה לעזאזל?!" שאל מיכאל ואז הננס החל לשיר:
"האישה שלך בך בוגדת!
כי על איך שאתה במיטה היא מקטרת!
אם השכן ממול את זה היא עושה,
ראיתי כשתליתי כביסה!
אני ממליץ שתחזור מהר,
לפני שאת המועד פה תאחר!
היא ממך תתגרש
ואיתו היא תתחתן בלי שכלום ישתבש!
לכן זוז עכשיו!
יותר מהר מכוכב!
"
"בסדר!" צעק מיכאל, "הבנתי את המסר. אבל למה הוא לא שלח לי את
המסר בפשטות."
"זה אנחנו שחיברנו את השיר," אמר הננס, "מטעם חברת
השליחויות!"
"הבנתי," אמר מיכאל וסגר את הדלת בפניו של הננס.
"מה עם הטיפ שלי?!" נשמע קולו של הננס דרך הדלת.
"אני חוזר לישראל!" אמר מיכאל.
"אתה לא יכול!" אמר קלוד, "רק הגעת!"
"אז מה?!" שאל מיכאל, "אשתי בוגדת בי!"
"או, ווי, נכון," אמר קלוד, "אבל אני מציע שתתנהג כאילו אתה לא
יודע."
"להתנהג כאילו אני לא יודע?!" שאל מיכאל.
"ווי," אמר קלוד, "אולי עוד אפשר להציל את היחסים ביניכם."
"אני לא רוצה לעשות איתה שום יחסים!" צרח מיכאל.
"לא יחסים מהסוג הזה," אמר קלוד, "יחסי שלום."
"גם את זה לא!" צעק מיכאל, "אידיוט."
"אידיוט?!" שאל קלוד.
"כן, אתה אידיוט!" צעק מיכאל כשהוא החזיר את הדברים למזוודות,
"יש לך אולי עוד סיבה למה לא לגלות לה שאני יודע?!"
"כי אתה לא צריך להרוס לה את היחסים גם עם השכן שגילה לך," אמר
קלוד.
"גם איתו היא בוגדת בי?!" שאל מיכאל.
"נו! מטומטם!" צעק קלוד, "יחסי שלום!"
"מטומטם?!" שאל מיכאל, "אתה האידיוט והאגואיסט! 'הרגע הגעת'!
'אל תהרוס לה את היחסים'!"
"אני אגואיסט?!" שאל קלוד, "אני רוצה את טובתך!"
"אתה מפגר!" צעק מיכאל.
"חמור!" צעק קלוד.
"חסר תרבות!"
"אידיוט!"
"אנטישמי!"
"סתום!"
"בן כלבה!" צעק מיכאל.
"עד כאן!" אמר קלוד, "אורוואה מיסייה מיכאל! אני הולך! ורק
שתדע שגם את בגדת בה! אתה טסת לחופשה מאחורי גבה!" והוא הלך,
וכשהוא פתח את הדלת הננס עוד עמד שם.
"בונז'ור," אמר הננס.
"ומה אתה רוצה?!" צעק קלוד.
"אתה הטיפ שלי, מיסייה," אמר הננס.
"תבקש ממנו!" צעק קלוד והלך משם.
"מה יש לו?" שאל הננס וניגש אל מיכאל שעמד זועם במרכז החדר,
"את הטיפ שלי!"
"שלפחות זה יהיה שווה," אמר מיכאל, "תשיר לי את הסיום של
השיר."
"כרצונך," אמר הננס והמוזיקה שוב החלה, "ורק שתדע,
כל זה היה בדיה!
היום אחד באפריל,
ורותי, אשתך, שלחה לך את המכתב הזה ראש חציל!
"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין לי סלוגן,
פשוט נורא בא לי
לפרסם פה משהו,
ועד שתהיה לי
יצירה אמיתית,
אסתפק
בסלוגנית...

אורלי
הפוטנציאלית


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/2/06 18:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריה בר מאיר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה