סתם עוד יום סגריר פרדוקסלי בחברון
שגרה שהורסת את כולם
לא רואים ממטר הכל מלא עשן
ואני מכונאי של דם
מוריד עיניי מן השמיים חזרה לאדמה
ומוצא טיפה של שקט ושלווה
פונה אל המנהל ואותו אני שואל
עד מתי תהיה כאן מלחמה?

טווס עלי שומרת כמו נחש בחשיכה
ואני קופא מקור מחייך למצלמה
עוד מעט עולה השחר מותשים מהליכה
נוף פסטורלי אז עוצרים
לראות את הזריחה

יוצאים לעוד טיול ארוך בין הכסבאות
מכירים את האזור היטב
אופוריה מחסלת את כל הכוונות
ואני עלייך רק חושב

טווס עלי שומרת כמו נחש בחשיכה
אבל אני לא מחייך אני שומר דממה
השחר כבר הפציע והנוף פתאום כבה
לא פלא שעצרנו
אין לנו ברירה