|
שמלתה קרועה
רופסת ורכה
ממתינה בדריכות
למכה חדשה
שתרסק ותפצע
ותיגע ותלבן
ותרוקן מתוכה
כל שביב של תקווה
סמרטוטרית בלה
סיכות ננעצות
שוב ושוב
בגופה
בעורה
במצח, בגבות
בעלייה
מדממת
כמו גופה ישנה
ומשם לאשפה
|
|
|
חרב עליי
עולמי!
קמתי בבוקר
וגיליתי שכל
עיסוקי, בחיי,
הוא כתיבת
סלוגנים בבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.