|
היי
אתם שם
אני עוד חיה ונושמת
אבל נגמרו לי הסיפורים
וגם דיכאון כבר לא סחורה-עובר-לסוחר
ולצלם אי אפשר כי מעונן והכול רטוב וקר ולצייר נמאס
וכולם כל-כך פוריים ויצירתיים ועסוקים
רק אני שקועה בנירוונה של חורף
מתרפקת אל מול תנור רושף
וחולמת אביב ואהבה
שאולי לא תבשילי
אל תשכחו אותי
אני עוד אשוב
אולי
|
|
|
החיים הם כמו
רכבת. במוקדם או
במאוחר הם
יתנגשו בך בכל
העוצמה.
אתה יכול להתחיל
לרוץ כשהרכבת
עוד רחוקה
באופק, או
להתיישב לפתוח
שיישיית בירות
ולצפות בה כשהיא
מגיעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.