|
הבוקר עולה ומותיר את צלליו
הבוקר עולה בלי לדעת כמה יכאב
צעקות דהירות.. אבל לאן?...
וכמה זמן יש לזמן?
ואני נמנע מלהביט במציאות
מחפש מקור טבעי להתרגשות
מחפש את החום שיביא איתו היום
מאמין באהבה... מתעורר מחלום...
מנסה להרכיב חלקים לתמונה
מנסה לגשר על דרכה של חברה
מפלס לעצמי את האבנים שבדרך
נמצא מבודד על דרך סלולה
לו יכולתי לדעת להבחין מהו טוב
בלי דרכו של הרע ובלי דעת הרוב
מחפש את הדרך משתדל לא ליפול
מתהלך... ממשיך לשאול... |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.