|
גם כשאין כבר אור יום
גם כשהלילה כבר נגמר
מדמיין אותך איתי
שלובת זרועות עם חזי
מרגיעה את כולי
את האור שכבה
הדמעה שיבשה
הכאב שנשבע
כולם כבר לא
כולם זכרון
מסתובב אלייך
מחייך אל מול פנייך
נרגע מחדש
מתמלא בתחושה
שהכל כבר נשכח
העבר רחוק
את איתי
אהובתי
משכיחת עצב שלי
שמחתי |
|
|
הידעתם?
האזנה ליצירות
פרוקופייב
ברגעים
אינטימיים עוזרת
למנוע בעיות
אין-אונות.
(המלצה: סונטות
המלחמה
לפסנתר... איזו
זיקפה!!)
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.