ומה העניין
אני שואל תמיד, מה העניין
וברור שתמיד יש שניים
אחד עניינו של הפחד
ואחד עניינו של החיים
ולשניהם עניין אחד
והוא החיים.
אז איך אתה מפצל בין שני עניינים שאחד הם.
עם הפחד המגע עם החיים
נגוע ברקב הרגש...
רגשות רקובים
מנוונים לי את הנשמה שהולכת כבדה
מולך התהלכתי כך.
ונצמדתי בכל כוחי לרקבון שהתפשט ברוחי, נפשי
עד שלא נישאר בה דבר.
וסרחתי והושחתתי
ויום הדין בא
הואשמתי בפני עצמי על חטאיי
המשחית חיים
את חיי
ולגיהנום נשלחתי, זה ממש כאן
ולא הרגו אותי חיי
והמשכתי לנשום
וכל נשימה
הריחה רקבון
רעל בראותי
לכל מקום שהסתכלתי
ראיתי רקב על שולחני, רקב על הקירות, על כל התמונות.
רואים את הצחנה שומעים את הכיעור.
כאבו לי נשימותיי, כאב לי מראה עיניי
כאב לי שאני חי.
שחיתות עטפה אותי
מכרתי את כולי למען דבר אחד
לא היה בי דין ולא דיין
פיטרתי את כולם
ועשיתי בי כרצוני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.