ילדה, על משכבה בלילות.
נפשה הומה ועודנה מבקשת,
להימלט, לברוח,
מגורלן של עוולות.
בימים היא סובבת
ברחובות, בשווקים.
מחפשת, מבקשת,
לאן אבדו לה המילים.
ובלילות,
תחת אור ירח חיוור,
מילותיה שבות,
משפט חוזר
ומייללת נפשה,
כבדה הנשימה,
ומצעקות ליבה,
לוחשות שפתיה,
סליחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.