כל כך קשה לי עם השינוי הזה..
אני רוצה שמישהו יחזיק לי את היד,
אני רוצה שמישהו ירחיק ממני את כל הפחד.
אווף..השינוי שכל כך קשה ,ואני פשוט מרגישה לבד.
מרגישה כמו ילדה קטנה שנאבדה בלונה פארק..ולא יודעת איך למצוא
את הדרך חזרה,כל כך חסרת אונים...כל כך קטנה..

כל כך כיף לי להרגיש טוב..ולהיות באמת מאושרת סוף סוף,
אבל למה בלילה עכשיו פתאום זולגות לי הדמעות הראשונות מזה הרבה
זמן, ויש לי כל כך הרבה שאלות.
וכל כך הרבה רצונות. וכל כך הרבה שאיפות.
ואני רוצה עכשיו לאסוף את עצמי..
ולהמשיך להאמין.
וזה מה שאני הולכת לעשות..
תאחלו לי בהצלחה.